מאחר ופעם בכמה חודשים אני מגיע לבית חולים, אז כדי שלא אצטרך כל פעם להסביר, אכתוב פעם אחת. בגיל 19, עשור אחורה כאב לי החזה, ילד בריא ויחסית ספורטיבי לא יחסתי לזה חשיבות, כמה ימים אחרי הכאבים הפכו לבלתי נסבלים, הלכתי לקופח, עשו לי אקג שבסיומו הגיע קרדיולוג ואמר לי להמתין לאמבולנס
בביח החולים הובחנתי עם פרדיקרדיטיס (דלקת בקרום הלב) נתנו לי תרופות ושוחררתי הביתה. זה יעבור אמרו. כן מפגרים.
שבועיים אחרי כבר אושפזתי במחלקת לב בהדסה ע"כ. (אז עוד גרתי בירושלים) אחרי הפעם השלישית הוחלט להעמיס אותי בסטרואידים בכמויות, שלום לרזון שהכרתי עד אז. מחלה אוטואימנית יש לך
להלן התוצאות של שימוש בסטרואידים בשיא שלהם.
מפה לשם אושפזתי בכמויות בבתי חולים, אין לרופאים מושג מה יש לי או איך לטפל בזה. תיקח סטרואידים. איך קוראים למחלה שגורמת לזה? אנחנו לא יודעים.
ואז הגיע הנזק. אזור שנת 2012 בסיום משחק כדורגל בטדי הרגשתי שהחזה לי מתפוצץ, חבר לקח אותי לטרם
בשניה שחיברו אותי למוניטור הוא התחיל לצרוח. דופק 180. זוכר את זה בתור יום סיוט, התחילו להזריק לי תרופה בשם אנדנוזין שלפי ההסבר של הרופאים שם "מכבה ומפעילה את הלב" לפני שהם שברו לי את החזה עם מכות חשמל כמו שהם רצו, ניידת נטן הגיעה ואמרה להם שזה לא הפרעת קצב אלא טכיקרדיה.
מדהים שפרמדיק יודע יותר מרופא בטרם. אל תלכו לטרם אם חייכם חשובים לכם.
אחרי אשפוז של כמה ימים הסתבר שנגרם לי נזק, כנראה לכל החיים, והדופק שלי תמיד מהיר, עוד תרופה שמטפלת בעוד סימפטום. כיף.
אבל פה מתחיל הכיף, מסתבר שנגרם לי נזק נוסף מרוב התקפים של המחלה. והנזק הזה הוא כאבים.
כאבים קבועים בחזה גם אם המחלה מה שנקראת "שקטה" ולא מתפרצת. תבינו, אנשים עם קצת כאבים בחזה רצים למיון, אני חי עם כאב ברמה שאני צריך לדרג 1-10? 2 באופן יומי. כל יום. כל היום. כל הזמן.
הטיפול? אין. אז נתנו לי משככי כאבים נרקוטיים כי אין משהו אחר. וויד עוזר לזה המון ומרגיע את הכאבים
משרד הבריאות לא רוצים לתת לי גראס כי כאבים בחזה לא מופעים ברשימה שלהם https://abs.twimg.com/emoji/v2/... draggable="false" alt="🤦‍♂️" title="Mann schlägt sich die Hand vors Gesicht" aria-label="Emoji: Mann schlägt sich die Hand vors Gesicht">
עכשיו אפשר לראות שאני לא ממציא. באקג שלי רואים את זה בבירור. רואים צניחות st קבועות (למדתי לקרוא אקג כבר) גם אם המחלה על שקט.
עשור אני חולה, שבע שנים אני סובל מכאבים איומים בחזה שכל בן אדם אחר היה משתגע מהם
אבל את מערכת הבריאות פה זה לא מעניין. קח כמויות מטורפות של נרקוטיקה וסתום. או תמות.
אז למדתי לחיות עם הכאבים. דמיינו כאבי ראש או כאבים ביד. רק שהכאבים שלי נמצאים במקום הכי רגיש בערך בגוף.
אז כשאני הולך לבית חולים זה אומר שהכאבים הפכו לבלתי נסבלים וגם הוויד לא עוזר. זה אומר
שהמחלה חזרה. אז יעלו לי סטרואידים שוב, כי אין להם פתרון לזה והם לא יודעים מה לעשות איתי.
ואז נחזור לריטואל הקבוע, מעלים מינון, נתחיל להוריד בהדרגה כי סטרואידים זה רעל מסוכן, הכאבים יחזרו בטירוף ואני אחזור לבית חולים.
עשר שנים אותו סיפור.
אל תשכחו, גראס זה רעל מסוכן. אוקסי לא.
You can follow @shaulig.
Tip: mention @twtextapp on a Twitter thread with the keyword “unroll” to get a link to it.

Latest Threads Unrolled: